top of page

סיכום
הסימולציה מאפשרת את בניית הסביבה החדשה והשהייה מאפשרת את חידוד ההבנה.
הייצוג הנוצר מדגיש את הבידול בין שני המצבים המוצגים: המצב הקיים והמצב המושהה - ומסייע בהחזרת השכבתיות וביטול ההשטחה אותה יוצרת הדינאמיקה המהירה של העיר, כך שביכולתנו "להתבונן" בקצב אותו מציעה לנו העיר מנקודת "מבט" נוספת ולגלות רבדים נוספים של אינפורמציה שהעיר מספקת לנו מבלי שאנו שמים לב.

​סימפול העיר  (הושמע בחלל) 

מבוא
אנשים נמשכים לערים משגשגות מכיוון שהן מאפשרות תחושה של חיוניות והעצמה כמעט בכל שעה ביום. עם זאת, באופן אירוני הקצב המהיר הוא זה המוחק את החוויה האנושית 
בעיר / הרובד האנושי אותו העיר מייצרת . מהירות כלי הרכב הדוהרים ליעדיהם, בשילוב עם גיוון הפעילויות המתרחשות באותו מקום ובאותו זמן, מונעים מהאדם המשוטט בעיר מלתפוס את כל האירועים המתרחשים לנגד עיניו.

ציר הזמן הוא תנאי לתפיסה אנושית: ישנה מהירות אופטימלית המאפשרת הבנה ותפיסה. במידה ומהירות זו מאיצה, ההבנה לא מתאפשרת. למעשה, הקצב המהיר של העיר דורש קנה מידה של תפיסה גדולה הרבה יותר ממה שאנו כבני אדם מסוגלים להכיל ולכן המהירות פועלת כמחק:
הקצב המהיר אינו מאפשר השארת עקבות, הוא דורס / מוחק מראה מקום.

מצב המחיקה / הדריסה מציב שאלה מעניינת:
אם אנו נמשכים לקצב המהיר של העיר, איך אפשר לשמר את המאפיין הזה שבאופן פרדוקסלי מוחק את היכולת שלנו לחוות את העיר בקנה מידה אנושי?

על מנת לייצר מרחב המאפשר את האטת הקצב נדרשת פעולה אקטיבית על המרחב הקיים. פעולה שתסייע ביצירת רובד נוסף זמן / מרחב מושהה, שימוש בחוטי ראיות והפיכתן לחבל אחד מקשר.


על פרוייקט Suspended City
בעזרת שימוש במקטעי סאונד הקטנו את קנה מידת העיר לרמה האנושית, מה שאפשר לנו לתת לאנשים לחוות את ההזדמנות של התמצאות טובה יותר בחלל האורבני המקיף אותם. עיבוד קולות העיר באופן המאפשר את השהיית המידע לזמן שיספק לנו את ההזדמנות להכיל אותו,
וכך נוכל לחוות שכבות חדשות של העיר מבלי להאט את הקצב המהותי שלה. ע"י ארגון מחדש של אסטתיקת סאונד נוצר שיח המבוסס על עומק ומודעות.
הרחקת העזרים החזותיים מן מקטעי הסאונד, היא קריטית לפרויקט זה,
כל עזר ויזואלי נראה כהסחת דעת מן התהליך האנושי של גילוי שכבות מידע חדשות.
בזמן בו האוזן קולטת את תנודות הצליל, השומע אינו בהכרח מזהה את הצליל או מתרגם את הקול למידע. בנוסף לשמיעת הסאונד נדרש קשב, ובמקרה הזה העזרים החזותיים היוו הסחת דעת וגרמו לדריסת החוויה שאנו מנסות לחשוף - כל ביטוי ויזואלי פישט או שיטח את החוויה במקום לאפשר את גילוי השכבות החדשות.
מכיוון שפרויקט זה בוחן תהליך של גילוי רבדים נוספים שבדרך כלל נמחקים במהירות של העיר, 
מרכיב ההשוואה בין שני מקטעי הסאונד שנוגנו במקביל בחלל אחד, נראה כצורת ייצוג ראויה להצגת הסוגיה:

מקטע הסאונד הייצוגי - זה המתעד את העיר בזמן אמת - סימפול הסאונד אותו מציירת הסביבה המייצג את הקצב האורבני המהיר והמסויים,

והשמעתו ב"חלל הראשי" ובמקביל אליו (באוזניות) -  השמעת שיעתוק הסאונד הראשון והעברתו בפילטר* מיוחד שיצרנו, המאפשר את השהייה של עוד רגע במקום, ומקנה הזדמנות אמיתית לחוויה אורבנית "מודעת" יותר.



*על הפילטר
בתחילת הדרך בדקנו את האופציה של שימוש במניפולציות על הסאונד שדגמנו בעיר.
ניסינו להאט את הסאונד על מנת לגלות אם הפעולה הזו תאפשר את ההרחבה אותה ניסינו להשיג, אך הסתבר כי בקונטקסט של סאונד האטה יצרה עיוות בתוצר הסופי ובעצם מחקה את מראה המקום באופן בלתי ניתן לזיהוי.
בדיעבד ההאטה היא כלי המאפשר הבנה ויזואלית ומכאן הבנו שנצטרך למצוא כיוון אחר לעיבוד הסאונד, שיהיה נכון יותר למדיום ויעזור לבטא את השכבתיות אותה בחרנו לייצג.
במטרה לפצח את העיבוד המתאים למדיום נשאלה השאלה, מהי הפעולה הראשונה שמאזין שואל כאשר הוא שומע משהו לא מובן : "תוכל לחזור שנית ?", ומכאן הגענו להבנה כי יש ליצור רפטטיביות בסאונד על מנת לאפשר את תהליך העיבוד הקוגנטיבי של המשוטט ע"י יצירת הזדמנויות נוספות לעיבוד הקול הנשמע.
לאחר בדיקות רבות מצאנו כי הדרך הנכונה ביותר להשמיע את הסאונד המייצג את העיר המושהית
היא יצירת שלוש שכבות של אותו סימפול, כאשר יש ביניהן מרווח של פחות משניה (שכפול מעבר ל 3 יוצר הקפאה בזמן ולא הרחבה).





Trio Sound

הסאונד המעובד (הושמע באוזניות)

פרויקט זה נעשה במסגרת קורס מעבדת עיצוב בתוכנית לתואר שני בעיצוב משולב ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון
מנחי הקורס: ד"ר דרור ק' לוי, דני לביא וד"ר קורנל לוסטיג

bottom of page